אין חברה אחת אשר דומה למתחרה שלה או לכל חברה אחרת.
לכל חברה יש את המוצר או השירות הייחודי שלה. כל חברה חיה בתוך עולם מקצועי מסוים, עם ז'רגון מסוים. ויותר מכך, אפילו בין חברות המייצרות את אותן השירותים או המוצרים, או דומים – יש הבדלים ברצון לנסח את התרגום של התכנים שלהן וליצור שפה מיתוגית גלובלית אחידה.
מדוע? כי אנחנו מדברים על אנשים ועל העדפות.
רוצים דוגמאות? בבקשה.
חברת אופנה בינלאומית, עבורה תירגמנו ספרי חניכה לעובדים חדשים. בתהליך בניית מילון המונחים, הם שינו את ההצעה שלנו לתרגם Trainer כ-'חונך' (תרגום תקין לכל הדעות) ל…'טריינר'.
הלאה.
עבור פרויקטים של Samsung שאנו מבצעים, Device מוגדר בתור מכשיר.
בפרויקטים של Logitech, אותו המונח מוגדר בתור…התקן.
עוד דוגמאות? בבקשה! עבור חברה בתחום הכימיה התעשייתית, התכנים נדרשים להיות מתורגמים במלואם, כולל סימנים כימיים. חברה אחרת, מאותו התחום בדיוק, דורשת להשאיר אותם בתצורה האנגלית שלהם, לא משנה לאיזו שפה מתרגמים.
אז כאשר אנחנו מתרגמים לחברה מס. 1, CO2 הופך לפחמן דו-חמצני. אותו מונח לחברה מס. 2 פשוט נשאר באנגלית – CO2.
מה שחשוב להבין כי לא מדובר על עניין של תרגום נכון או לא נכון, תקין או לא תקין. כל האפשרויות שציינו מקודם הן קבילות באותה מידה. המשמעות הקריטית כאן היא מה מתאים ומועדף לכל חברה, והאם ניהול ההעדפות הללו מבעוד מועד יהיו ההבדל בין תרגום שעולה ומופץ מיידית או כזה שיגרום לעיכובים וסבבי תיקונים יקרים ומסורבלים.