ניהול צוותי עבודה גלובליים
לנהל אנשים זה לא פשוט.
לנהל אנשים אשר נמצאים במקומות שונים ולא תחת אותה קורת גג משרדית זה עוד יותר מאתגר.
לנהל אנשים, שנמצאים במקומות שונים גיאוגרפית ועליהם לעבוד תחת הסטנדרטים של ארגון שנמצא פיזית במקום אחר, ולפעמים גם במדינות שונות, כשהעובדים מדברים שפות שונות, זה אחד האתגרים הגדולים ביותר של כל חברה שפועלת במגרש העסקים הגלובלי.
כן, גם עבור חברה ישראלית למהדרין שיש לה עובדים דוברי ערבית/אנגלית/רוסית/אמהרית/מחקו והוסיפו בהתאם למה שקיים אצלכם.
האתגרים לא נובעים רק מהצורך לדעת שהעבודה נעשית על פי היעדים הכלליים של הארגון, אלא גם מכך שמנהלי משאבי האנוש חייבים לוודא מעל לכל ספק כי העובדים מבינים את המטרות של הארגון, מבינים את תהליכי העבודה, מבינים את הזכויות והחובות שלהם, מבינים את התקנים אליהם הם חייבים לציית וכי הם מחוברים לערכים והתרבות הארגונית של הארגון.
חברות רבות מפיקות תוכניות אתיקה ארגונית, כותבות נהלים מסודרים המופצים בכל אמצעי התקשורת הפנים-ארגוניים האפשריים וכל זאת מתוך מטרה לחבר את האנשים וליידע אותם על מה מצופה מהם, גם מהבחינה התפעולית והגדרת היעדים העסקיים וכמובן הדרישות האתיות, כחלק מתוכניות הדרכה תקופתיות.
אך במקרים רבים הדרך לגן העדן משאבי האנוש הזה רצופה בכוונות טובות שלא מתממשות כמו שצריך.
מדוע? מחסום השפה.
המחסום נובע מתוך ההנחה (השגויה לרוב) כי העובדים יוכלו לקבל את כל המידע הנדרש בשפה אחת ולפעול בהתאם למה שנדרש מהם.
אך מה שנוח למפיקי תוכניות ההדרכה ולמנסחי הנהלים לא בהכרח נוח לעובדים עצמם.
בין אם העובדים ישראליים אך שפת האם שלהם היא ערבית, רוסית, אמהרית וכיו"ב ובין אם העובדים פזורים בעולם ומדברים את השפה המקומית שלהם.
וכך, במקום לייצר תקשורת בונה וברורה, נוצר לו מחסום שגורם במקרים רבים למהומה ולבזבוז משאבים ארגוניים יקרים מערך – לא רק כספיים, אלא גם משאבי זמן, בזבוז תשומות ייצור ופיתוח ואף לתחלופת עובדים גבוהה שמייצרת נזק גדול ליכולת של הארגון להתמודד בכל שוק תחרותי או מה שקורה לעיתים קרובות ולא מקבל תשומת לב מספקת כי אין דרמה גדולה – חוסר מעורבות.
ניהול תוכן גלובלי לעובדים
על מנת לייצר תקשורת בונה וברורה, ולשבור את אותו מחסום שגורם במקרים רבים למהומה, מעורבות נמוכה ולבזבוז משאבים ארגוניים יקרים מערך – יש לנהל גם את התכנים המונגשים לעובדים. לא רק תרגום, אלא אסטרטגיית שפה ארגונית.
מדוע יש להשקיע בכך? הנה מספר סיבות טובות:
שפה = אמון
כאשר תכני משאבי האנוש שלכם (ובכלל) מותאמים בצורה מלאה לעובדים שלכם, אתם מגבירים את רמות המעורבות של העובדים שלכם, אשר מרגישים כי "מדברים אליהם בשפה שלהם", ושהם משמעותיים לארגון שדואג לדבר אליהם בשפה שלהם. רק תחשבו על היתרונות העצומים שארגון זוכה להם כאשר נוצרות רמות אמון גבוהות בארגון.
מניעת טעויות
כאשר עובד שולט בשפה שבה הוא קורא את ההנחיות יש ירידה דרמטית בטעויות העלולות לנבוע מאי-הבנה. פה לא מדובר אך ורק על האספקט של ניהול אנשים, אלא גם על התזרים הכספי של הארגון, מכיוון שטעויות לרוב עולות כסף. והרבה.
חשוב להבין – תרגום אינו התאמה – תרגום מתייחס לכך שהטקסטים בשפת היעד ישקפו בצורה נכונה ומדויקת את הניסוחים שיש בטקסט המקור. אך תכני משאבי אנוש מגיעים לעיתים רבות בתצורה דיגיטלית, כגון קורסים מקוונים, מצגות, דיוור אלקטרוני, חוברות הדרכה, וגם באפליקציות פנים-ארגוניות. ולכן יש להטמיע תהליך לוקליזציה שלם, אשר כולל ניהול תוכן גלובלי שיאפשר סטנדרטיזציה של מונחים והעדפות סגנון ארגוניות ספציפיות, תהליכי בדיקה מקדימה כי התוצרים הדיגיטליים מונגשים מבחינת הויז'ואל שלהם לקהלי היעד כך שתהיה חווית משתמש מקומית המונגשת להרגל השפה של קהלי היעד ותהליכי ניהול תוכן נוספים אשר יאפשרו לכם לנהל בצורה מיטבית את כל האופרציה הזו, גם מבחינת איכות עבודה, גם מבחינת לוחות זמנים וכמובן מבחינה תקציבית.
איך עושים את זה נכון?
זכרו שבסופו של דבר אתם רוצים ליצור תקשורת ברורה, זורמת ומובנת לאורך ורוחב הארגון. כמו שאתם מנהלים את תהליכי העבודה האסטרטגיים האחרים של החברה (שיווק, פיתוח, ייצור, פיננסים וכיו"ב), כך גם חשוב לנהל את התהליכים שמאפשרים לארגון כולו להיות כוורת שעובדת בתיאום וסינכרון מלא.