לוקליזציה של אתר אינטרנט
עובדים חכם - מרוויחים הרבה
אז בניתם אתר אינטרנט לתפארת. העיצוב שלו מהמם. החיבוריות שלו לקמפיינים הדיגיטליים שלכם מושלמת. האוטומציות עובדות נהדר.
הכל עובד מושלם.
בשפה אחת.
איך משכפלים את כל היופי הזה לעוד שפה אחת/שתיים/שלושים? איך מתחילים? מה עושים ומי נגד מי? איך יודעים לנהל תקציב של התהליך, איך אפשר לחסוך בעלויות בלי לחסוך באיכות העבודה הסופית ואיך מאזנים בין הצורך להשקיע תקציבים לא מבוטלים לבין מדידת החזר ההשקעה מהתהליך הזה?
שאלות רבות ויפות. בואו נתחיל לענות על איך להיות ממוקדים ויעילים בתהליך העבודה, כי השאר כבר יהיה יותר קל.
אך לפני זה – קצת מספרים. והסבר קצר
מה ההבדל בין תרגום אתר לבין לוקליזציה של אתר?
ההבדל בין תרגום ללוקליזציה הוא בין לאכול משהו טעים על הדרך לבין לארח. על כל המשמעות המלאה של אירוח.
תרגום מקצועי של אתר יתייחס לכך שמה שכתוב במקור יהיה כתוב בצורה נכונה ומדויקת גם בשפת היעד. זה מתחיל ומסתכם בכך.
בתהליך לוקליזציה של אתר אתם מכינים את האתר שלכם לכך שהלקוח העתידי שלכם ירגיש בבית: יש התייחסות רחבה הרבה יותר לצד הטכני של האתר וליכולת שלו לתמוך בשפות נוספות, כולל טסטים לפני תחילת העבודה, לניהול מותאם אישית של התכנים ובנוסף – וגם תשומת לב ספציפית לנראות של האתר בשפת היעד.
וזה בדיוק ההבדל בין תרגום מקצועי לבין לוקליזציה המייצרת חווית משתמש מקומית.
בואו נדבר קצת מספרים.
לפעמים כישראלים אנו עשויים לשכוח את יחסי הכוחות בין מדינה של 6.5 מליון דוברי עברית כשפת אם לבין שאר העולם, ולכן אנו עלולים לקבל החלטות מוטות ולא נכונות.
אז בואו נדבר על מספרים יפים, עסיסיים.
בעולם יש כ-350 מליון דוברי אנגלית כשפת אם. מספר יפה. אבל זה קצת פחות מ-4% מאוכלוסיית העולם הכללית.
בכל 15 שנה, מתווספים כמיליארד אנשים לאוכלוסיית העולם, רובם במדינות שאינן דוברות אנגלית.
הנה קצת מספרים שירטיטו נשמת כל מנהל שיווק ו-Marcom, שמחפש את השוק המניב הבא.
דרך אגב, שוק מניב לא בהכרח חייב להיות גלובלי. גם מגזרים דוברי שפות ממש פה בישראל, שלרוב לא מקבלים התייחסות ראויה מהחברות המסחריות עשויה ליצור את ההבדל של מאות אלפי לקוחות חדשים שיעדיפו את האתר שלכם שמונגש עבורם בשפה שלהם, ולו רק כי המתחרים פשוט לא שם.
תחשבו על עצמכם – האם הייתם מעדיפים לקנות מאתר שמציע חווית משתמש מצוינת בשפה שלכם לעומת מתחרים אחרים שלא עושים את זה עבורכם?
המספרים הבאים מציגים את מספר דוברי השפות הנבחרות כשפת אם. חוץ מאלו יש עוד כ-5,990 שפות בעולם.
פחות או יותר…
מה המספרים האלה אומרים לנו?
ראשית, שאנחנו בישראל כנראה לא מרכז היקום.
שנית, גם שפות שנשמעות לנו כאקזוטיות, כגון בנגלית, יכולות להיות השער לפוטנציאל עסקי עצום. בכל זאת, כמעט 200 מליון דוברי השפה הזו כשפת אם, חיים בעולם.
אם ננתח את האחוזים הבאים בהתאם למספרים הפנומנליים הנ"ל, נבין יותר לעומק עד כמה אתר אינטרנט שמותאם לשימוש בשפה אחרת יכול למנף אתכם בשיעורים בלתי רגילים.
בממוצע, 82% לא יבקרו באתר שלכם אם לא יוצג בשפה שלהם.
במדינות רבות באפריקה, יבשת עם כ-2 מיליארד תושבים וכ-2,000 שפות, הקשר הוירטואלי נעשה בעיקר דרך המכשיר הנייד כי אלו התשתיות היחידות שעובדות בצורה יחסית תקינה. האם האתר שלכם רספונסיבי לנייד?
72% יעדיפו לבצע רכישות אונליין באתרים הנגישים בשפת האם שלהם.
55% יעדיפו וישמרו אמונים לאתר שהוא לא רק מתורגם לשפה שלהם אלא גם מייצר חווית משתמש מקומית.
אם תעבדו נכון, אתם יכולים להרוויח בענק.
כי האלטרנטיבה לעבודה לא נכונה היא כנראה שהמתחרה שלכם כן משקיע את המשאבים הנדרשים ומבצע את הפעולות הנכונות ליצירת מעורבות מקומית נכונה, ואתם לא רוצים להישאר עם שברירי אחוז, אלא למצות עד תום את הפוטנציאל הגלובלי.
אבל עלות לוקליזציה של אתר אינטרנט יכולה להיות מאוד מאוד יקרה. וארוכה. ולא מוצלחת. וזה סיכון ממש ממש גבוה.
אם תעשו את התהליך כולו בדקה ה-89, ללא שום תכנון, ניהול ודיוק – אז כל מה שכתוב בשורה-שתיים למעלה יתממש.
אז הנה כמה טיפים לתכנון נכון, יעיל וחסכוני של תהליך לוקליזציה של אתר אינטרנט שיאפשרו לכם לנצל עד תום שווקים של עשרות ומאות מליוני איש.
תכנון ואפיון נכון
תבנו ותתכננו אתר אינטרנט מעוצב, יפהפה, נגיש. באותו זמן, אל תשכחו לדרוש ממי שבונה את האתר שלכם, כי יבנה אותו כבר בתחילת הדרך שיהיה מוכן לתהליך לוקליזציה (Localized Ready). המשמעות היא יכולת לייצא ולייבא בצורה קלה את קובצי התוכן של האתר במהירות ועם אחוזי באגים מזעריים, עם אפשרות גמישות הרחבה אופקית ואנכית בלחצנים, עם אפשרות היפוך כיווניות ועוד. כך ה-Time to market שלכם יהיה מהיר יותר ופחות תסבלו מעיכובים ובעיות אחרות שיעיבו על איכות האתר המותאם.
עם איזו פלטפורמה מומלץ לעבוד? עברו איתנו לטיפ הבא…
בחירת המערכת הנכונה לעבודה
ל-WordPress לדוגמה, שמשמשת כפלטפורמה של כ-57% מאתרי האינטרנט בעולם, יש תוספים (פלאג-אין) שונים ומשונים הרלוונטיים לתהליך התרגום. המוביל מביניהם הוא WPML שמאפשר לבחור את העמודים לתרגום ולייצא אותם כקובצי xliff. קבצים אלו מכילים את הוראות ועיצוב האתר ביחד עם הטקסט. אנחנו ב-BlueLion יודעים לעבוד עם תבנית קובץ זו.
גם עבור WordPress, יש את PolyLang ודומות לה שהן פחות גמישות ומציעות תרגום אך ורק בתוך התוסף עצמו, תהליך שאינו מומלץ כלל (תיכף נדבר על זה), או דרך קובצי אופליין כדוגמת Word או csv, שבואו נגיד – פתרון שמתאים לשנת 2014. אבל עדיף בהרבה מאשר האופציה הבאה – עבודה בתוך מערכת תרגום מובנית.
במבט ראשון – אחלה פתרון. לא צריך לייצא כלום. עבודה בתוך המערכת. מסיימים ומעלים לאוויר.
אך זו שיטת עבודה מאוד, אבל מאוד, לא יעילה. מדוע? מכיוון שאין ניהול תוכן מסודר. אין בקרת איכות מובנית. אין אפשרות לעבוד עם מילוני מונחים ומסד נתוני שפה מסודר, כך שהתרגום עלול להיות לא אחיד בין עמודים שונים ובסופו של דבר – מאוד לא איכותי ובחישוב כולל – גם איטי יותר וגם יקר יותר, במיוחד אם חושבים לטווח בינוני וארוך ומבינים שיש עדכונים תקופתיים שצריך לנהל בצורה מסודרת ויעילה.
יש כמובן גם את Wix המוכרת. פלטפורמה מאוד פופולרית, אבל עם קוד סגור.
מה זה אומר ברמת הלוקליזציה? שאין פתרון מובנה ויעיל לייצוא תכנים, אלא נדרשת עבודה ידנית. הדרך המומלצת ללוקליזציה של אתר Wix היא לרכז את כל התכנים בקובצי עבודה חיצוניים, כדוגמת Word או E xcel ולהעביר לתרגום מקצועי שיוכל לשקף בצורה נכונה ומדויקת את המסרים והתכנים שלכם. ההטמעה תצטרך להיות ידנית, Copy-Paste.
המערכת גם מציעה לכאורה פתרון Out of the box של תרגום אוטומטי. ומה שאנחנו הולכים להגיד עכשיו תקף לכל אתר, בכל פלטפורמה, ולכל סוג:
אל. פשוט אל. אל תתפתו ל"לעסקאות בשטח" כמו אלו שפשוט יעשו לכם נזק תדמיתי אדיר שייקח לכם המון זמן לתקן. אל תעשו לעצמכם פדיחות ואל תחפשו קיצורי דרך שיעשו לכם רק נזק תדמיתי ויבריחו את המשתמשים הפוטנציאליים שלכם מהאתר ישר לידיהם הממתינות של המתחרים שלכם, שיש סיכוי טוב שהשקיעו קצת יותר בתהליכי לוקליזציה מסודרים.
אנחנו כמובן לא ממליצים על מערכת כזו או אחרת. אנחנו כן ממליצים להבין כי לוקליזציה זו דרך שהמטרה שלה היא לייצר מעורבות ואמון אל מול קהלים שדוברים שפה אחרת מכם, ואתם רוצים לחבר אותם למוצר או לשירות שלכם.
ולכך יש להיערך בהתאם כבר בשלב בניית האתר.
בבחירת המערכת שטובה עבורכם, תבינו מה נדרש מכם לתרגום והתאמת האתר – האם אתם צריכים לשמור עותקים של קובצי Word ולייבא אותם בהעתק-הדבק ידני? האם יש אפשרות לייצא ולייבא את הקבצים במספר לחיצות? אולי יש שיטה אחרת שהפלטפורמה או התוסף מציעים?
לכל אפשרות יש משמעות מבחינת שעות עבודה שתשקיעו בתהליך, באחוזי הבאגים שעלולים להיגרם מעבודה ידנית ועוד.
לכן – בבואכם לבחור את הפלטפורמה הנכונה לכם – WordPress, Shopify, Wix, Konimbo ואחרות – תכניסו למערך השיקולים גם את נושא התאמות השפה ואת האימפקט הנדרש מכם לתהליך.
מיקוד, מיקוד, מיקוד
מי הלקוחות שלכם ואיפה בדיוק הם נמצאים? אם אתם עובדים ב-20 מדינות, האם אתם באמת צריכים לבצע תרגום ל-20 שפות? אולי מספר שפות נמוך יותר יספיקו? אולי רק אנגלית תספיק?
יש לכם אתר שמכיל תוכן רב ומאות עמודים? לא בהכרח צריך לתרגם את כולו.
הפעילו Google Analytics ולמדו את הרגלי הגלישה של הלקוחות המקומיים שלכם. בהחלט יכול להיות שמספיק לתרגם עמודים ספציפיים עם הנעה מהירה יותר לפעולה ועקב בצד אגודל למדוד את החזר ההשקעה מהם ולאט לאט להתרחב לעמודים נוספים, על פי הדרישה מהשוק המקומי.
אנחנו ב-BlueLion מציעים ללקוחותינו פתרון של לוקליזציה אג'ילית שנועד לתת מענה בדיוק לעניין זה.
עבודה עם קבצים נכונים
התקשרתם לחברת התרגום לקבל הצעת מחיר ושלחתם אליהם קישור לאתר?. Wrong!
יש לכם את האתר כולו כקובץ Word ושלחתם אותו בשביל הצעת מחיר?. Wrong! למרות שזה יכול להיות גם Correct.
מדוע? האפשרות הראשונה אינה מאפשרת דיוק כמויות ותכנון נכון של לוחות הזמנים והעלויות.
תוכנות ייצור תכנים דרך קישורים אינן מדויקות וברוב המקרים זה מיוצא גם כ-Metadata שאינו נדרש לתרגום. ספירה שכזאת מייצרת כמות מדהימה של תוכן שתמחור שלו יבהיל כל בר-דעת.
באפשרות השנייה, אומנם קובץ Word כקובץ טקסט פתוח, יאפשר עבודת תרגום זריזה אך לאחר מכן – תידרש עבודה ידנית ואיטית בהכנסת הטקסטים לעמודים ולהודעות וכך גוברים הסיכויים לטעויות אנוש. אבל זה הרבה יותר טוב אם אין משהו אחר בנמצא.
ההמלצה שלנו היא לעבוד עם קובצי אתר אורגניים, כדוגמת xliff, xml, json, html כך שתהליך העבודה הטכני יהיה מדויק יותר – ה-CMS שלכם ידע למקם את הקבצים המתורגמים במקומם ואחוז הבאגים האפשריים יהיה נמוך משמעותית. במידה וה-CMS מייצא את הקבצים כ-Word, Excel, csv או txt – מעולה. העיקר שמערכת האתר עצמה תדע לקרוא את הקודים והמשתנים השונים ולפעול בהתאם.
ניתוח מילות חיפוש מקומי
כולנו יודעים, בגדול, איך Google עובדים. כמו בקידום אורגני שעושים בישראל, ניתן לבצע קידום בכל מדינה ואין צורך להסביר את התועלת בכך.
מומלץ להשתמש באנשי קידום מקומיים אשר מכירים את ההתנהגות המקומית ואת החוקים המקומיים הנוגעים לפרטיות, רגולצייה של שימוש בנתונים ועוד (GDPR, CCPA, לדוגמה). אך אם יש לכם מילות חיפוש החשובות לכם, ניתן להשתמש בהן כמילון המונחים שלכם, כך שבתרגום נוכל לשלב את אותן מילים בתרגום וכך תרוויחו שלוש פעמים במכה אחת – גם יהיה שימוש במילות חיפוש רלוונטיות, גם עקביות בתרגום וגם תרגום המותאם למוצר ולהעדפות שלכם.
תכנון תקציב
בנקודת האפס בה אין לכם אפילו מילה אחת כתובה, מאוד קשה לנחש ולקבוע מראש מה תהיה העלות של כל התהליך.
אך זה לא הפרמטר היחיד, מכיוון שאתם לא קונים מילים במשקל, אלא את היכולת להשמיש את האתר שלכם כמכונת שיווק גלובלית משומנת היטב ולייצר אמון ומעורבות אל מול קהלי היעד.
אתר שמתורגם באופן מקצועי, על ידי צוותי העבודה הנכונים ישרת אתכם וימתג אתכם בהתאם.
עדיין, כמויות המילים יאפשרו לתת מושג לגבי נפח העבודה ומשם אפשרות לתכנן את לוחות הזמנים הריאליים לעבודה ויכולת לתכנן את התקציב לשלב התרגום.
בתהליך לוקליזציה מלא, שהתרגום מהווה רק חלק מהתהליך כולו, יש עלויות נוספות עבור בניית וניהול מילון המונחים המקדים ותהליך הבדיקות לפני העלייה לאוויר (LQA).
ויש עלויות נסתרות – אם האתר לא בנוי נכון מראש, זמן העלייה לאוויר יתארך, בלי קשר בכלל לתרגום, ואם האתר לא יתורגם כמו שצריך או לא יותאם לשימוש אזי כל ההשקעה תרד לטמיון כי קהל היעד פשוט לא ייכנס לאתר או לא ישלים את התהליך שאתם רוצים שהם יבצעו.
אבל מבחינת עלות התאמות השפה הנה כמה נקודות אור:
- אפשר לתכנן מראש התפלגויות מילים שיכולות לחסוך עלויות: בעת יצירת התוכן מפו את המקומות בהם התוכן זהה וחוזר על עצמו – לדוגמה לחצני הנעה לפעולה, תהליך רכישה של מוצר, מפרטי מוצר וכו' והעתיקו אותם בצורה זהה בכל מקום.
- כתבו משפטים בצורה קצרה ככל הניתן על מנת להעלות את הסבירות שיהיו דומים למשפטים אחרים.
- אפשר גם לעבוד בצורה מדורגת ולא לתרגם אתר שלם בבת אחת, לשליטה טובה יותר בתקציב ובנייה של נקודות בקרה תקציביות כך שלא "תשפכו" את הכסף בבת אחת אלא תנהלו אותו בהתאם לאחוזי השימוש בפועל של קהלי היעד. יש לנו שירות של לוקליזציה אג'ילית שכדאי לשקול אותו.
- אם יש לכם אתר יחסית קטן או שאתם צריכים עמודי נחיתה מניעים לפעולה בלבד, אולי יעניין אתכם לבחור באחת מחבילות התרגום אתרים המיוחדות שלנו.
ניהול שפה מודולרי
תרגום זו לא מהות הכל.
ההגדרה של תהליך תרגום מקצועי הוא לשקף בצורה נכונה ומדויקת את המקור, בהתאם לשיקול דעת המתרגם.
אך תרגום לבדו אינו נותן מענה לאספקט הויזואלי של התרגום בתוך המערכת הכוללת ובנוסף – מתרגם מקצועי ככל שיהיה, אינו קורא מחשבות ולא יכול לתת מענה להעדפות מינוח וסגנון ספציפיות.
העדפות המינוח, במידה וישנן, צריכות להיות מנוהלות בתהליך ייעודי של ניהול מילון מונחים שמקדים לתהליך התרגום.
המענה הויזואלי בו בודקים איך התרגום נראה בתוך המערכת עצמה של האתר ניתן בתהליך מסיים של LQA (Lingustic Quality Assurance), במהלכו סורקים את האתר המתורגם ומייצרים Bug Report מדויק וספציפי, לפני שעולים לאוויר עם המוצר המוגמר.
סיכום
בשנת 2022, השימוש והתועלת העסקית בנכס דיגיטלי כמו אתר אינטרנט לא יסולא בפז.
מערכת שיודעת להציג אתכם, את המוצר שלכם ואת הייחודיות שלכם טובה לכל מקום בעולם.
אך כחלק מהשירות שאתם נותנים ללקוחות הפוטנציאליים שלכם, תאפשרו להם להבין אתכם ללא הערמת קשיים וללא מחסומי שפה. כך תוכלו למצות עד תום שווקים של עשרות ומאות מיליוני אנשים, ליצור גשר של אמון בכם ובמוצר שלכם וגם להציע בידול אל מול המתחרים שלכם באותו שוק – יכול להיות שהם לא ישקיעו כמוכם בלוקליזציה חכמה. ואם הם כן השקיעו בלוקליזציה – לכם אסור להישאר מאחור.
לכן, דבר שחשוב מאוד לזכור – עלות ישירה של תרגום היא לא כל הסיפור. עד שהגעתם לנקודה שבה האתר שלכם כבר עובד ואתם צריכים להתאים אותו לשימוש לקהלי יעד נוספים תוודאו שאתם בוחרים בחברה הנכונה שיודעת לנהל תהליכי לוקליזציה מורכבים, שעובדת עם האנשים המנוסים והמקצועיים ביותר, על מנת שהאתר שלכם יותאם בצורה מקצועית לכל שפה אחרת ותוכלו ליהנות מאתר שגם עובד בכל שפה.
